וגם כן יש להתבונן מאד במה שאמר בכאן
בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו, כי הנה יהואחז היה במלכו בן שלשה ועשרים שנה ומלך שלשה חדשים, והוא היה הקטן שבבני יאשיהו, ויהויקים מלך בהיותו בן חמש ועשרים שנה ומלך אחד עשרה שנה, ויתחייב מזה שהיה צדקיהו במלכו בן שלשים וחמש שנה או יותר, ואיך אמר
בן עשרים ואחת? ויקשה לזה גם כן מה שכתוב בירמיהו
(ירמי׳ כ״ז א׳) בראשית ממלכת יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת ה׳ לאמר כה אמר ה׳ אלי עשה לך מוסרות ומוטות ושלחתם וגו׳ ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה וגומר, ואיך אפשר שבתחלת ממלכת יהויקים היה צדקיהו מלך יהודה בהיות ביניהם מהשנים אחד עשר ויותר? ואין לנו שנאמר שבראשית ממלכת יהויקים באה זאת הנבואה אל ירמיהו ושהיתה עתידה לומר אותה בימי צדקיהו כדברי המפרשים, כי אתה תראה בדברי הנבואה עצמה שאמר
(שם י״ב) ואל צדקיהו מלך יהודה דברתי ככל הדברים האלה, והוא המורה שהיה בזמנו וכן תמצא שמיד אחר הנבואה ההיא, אמר
(שם כ״א א׳) ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיהו מלך יהודה, והוא המוכיח שהשנה שנאמרה אותה נבואה היה בראשית ממלכת צדקיהו, והוא סותר א״כ למה שאמר בראשית ממלכת יהויקים. וחז״ל אמרו בפרק כהן משוח (הוריו׳ י״א ע״ב), שלום הוא צדקיהו, ולמה נקרא שלום? שהיה משולם במעשיו, איכא דאמרי שלום, דשלמה מלכות בית דוד בימיו, ויסב שמו צדקיהו, א״ל השם יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי, ומה שמו? מתני׳ שמו, והא כתי׳
(דברי הימים א ג׳ ט״ו) השלישי צדקי׳ והרביעי שלום? שלישי שהיה שלישי לבנים, רביעי שהיה רביעי למלכות, בתחלה מלך יהואחז ולבסוף מלך יהויקים ובסופו מלך יהויכין ובסופו מלך צדקיהו. הנך רואה מדבריהם ששלום וצדקיהו הכל אחד, אלא שרחוק הוא שיזכרו שני בנים בסדר והאחד איננו. ואמנם הראב״ע כת׳ שיאשיהו המליך את צדקיהו בימיו שלש שנים, וכשמת יאשיהו לא רצו העם במלכותו של צדקיהו והמליכו יהואחז בחזקה, ושלכן אמר בירמיהו שבראשית ממלכת יהויקים היה צדקיהו מלך יהודה, לפי שהיה נודע בגוים שיאשיהו המליכו בחייו, וכל זה החכם בדאו מלבו ולא נמצא סמך כלל בפסוקים, וגם אופן הנבואה שבאה אל ירמיהו לא יסבלהו, שהיא שיביאו את צוארם תחת עול מלך בבל, ואם היה יהויקים מלך בעת ההיא למה לא היה הנביא מדבר זה אליו והיה אומר אותו לצדקיהו שלא היה מלך? והנה ה״ר דוד קמחי לקח בזה דרך אחר והוא, ששלום הנזכר בדברי ירמיהו הוא יהויכין, ושאין מהתימה אם נקרא בכתוב בן יאשיהו ונמנה בדברי הימים בתוך בני יאשיהו, לפי שבני הבנים הרי הם כבנים ושרבים ימצאו בכתוב בזה האופן, והיה אם כן צדקיהו הקטון שבאחים והיה במות אביו בן עשרה שנים והיה עתה בן עשרים ואחד שנה. ואמנם הספק אשר יקרה מדברי ירמיהו לא התירו החכם ויעד שבפירושו לספר ירמיהו יתירהו, והוא לא אמר שמה כי אם שהנבואה ההיא עדיין לא נתקיימה כי אם עד אחד עשרה שנה שמלך צדקיהו, וכבר זכרתי מה שבזה מהספק. וכאשר חשבתי דרכי וראיתי הספקות המתחייבות לדעת דעת מאלה, אמרתי שאין צדקיהו הנאמר בכאן הוא בנו של יאשיהו ואחיו של יהויקים, אבל הוא היה בנו של יהויקים ואחיו של יהויכין, כי הנה בספור הסתעפות מלכי יהודה בדברי הימים תמצא כתוב
(שם שם י״ז) ובני יהויקים יכניה בנו צדקיהו בנו, ונראה שלא נזכרו שמה כפי תולדותם כי אם כפי המלכתם, כי צדקיהו היה גדול מיהויכין שנים או שלשה שנים, ולכן לא אמר יכניהו הבכור והשני צדקיהו כמו שאמר בבני יאשיהו, אבל אמר יכניה בנו צדקיהו בנו, כי זכרם כפי זמני המלכתם, שיהויכין עם היותו הקטן מלך תחת אביו, כי היה חזק מצדקיהו אחיו ומפני זה נזכר ראשונה, והסירו מהמלכות מלך בבל והעביר המלכות אל צדקיהו שהיה אחיו וגדול ממנו, והראיה על זה שבסוף דברי הימים כתוב במיתת יהויכין
(שם ב׳ ל״ו י׳) וימלך את צדקיהו אחיו, יורה שאחיו היה, ואמנם אמר הנה דודו, לא להיותו אחיו של יהויקים, כי אם שהיה אהובו של מלך בבל ולכן המליכו, ודודו הוא מגזר׳ (שיר ב׳ ט״ו) דודי לי ואני לו, וידמה שלכן קראו מלך בבל צדקיהו, להגיד שהוא היה מלכי צדק כי לו תאות המלוכה לא ליהויכין אחיו הקטן ממנו, ואין להפלא מאשר פעמי׳ יקראו הכתוב צדקיהו בן יאשיהו כי (כמו שזכרתי בדעת רד״ק) בני הבנים יקראו בנים ואמנם מה שאמר בספר ירמיהו בראשית ממלכת יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת ה׳ לאמר, דעתי הוא שאינו מדובק עם ענין המוסרות והמוטות שיזכור אחריו, אבל הוא חוזר למעלה מהנבואה שנבא ירמיהו כה אמר ה׳ עמוד בחצר בית ה׳ ודברת על כל ערי יהודה הבאים להשתחוות וגומר, וזכר שהכהנים היו רוצים להרוג את ירמיהו על הנבואה ההוא ומה שאמרו השרים בעדו, ועל זה אמר בראשית ממלכת יהויקים וגו׳, כי בתחלת אותה נבואה אמר פסוק כזה ובסופה גם כן, להודיע שלא הוסיף ולא גרע מדברי ה׳, ומה שאמר כה אמר ה׳ אלי עשה לך מוסרות ומוטות היא נבואה בפני עצמה, ועם זה הותר הספק כלו. והיו אם כן ליאשיהו יוצאי חלציו שני בנים ושני בני בנים, בן אחד יהואחז ובן בנו אחד יהויכין מלך כל אחד מהם שלשה חדשים והסירום ממלכותם מלך מצרים ומלך בבל והוליכום לארצותם עם כלי בית ה׳ ומתו שמה, והבן האחר יהויקים בן בנו השני צדקיהו מלך כל אחד מהם אחד עשרה שנה ושניהם מרדו במלך בבל ואת שניהם הוליך בבלה, הנך רואה שהיו עניניהם במיניהם שוים כמות זה כן מות זה, וגם זה מחכמת הצור תמים פעלו, והותרה בזה השאלה הששית: